התזונה הסינית היא אחת מעיקריה של הרפואה הסינית, היא בנויה על התבוננות מעמיקה באופי, תכונות וצבע המאכל. התזונה מותאמת ומדויקת לכל אדם לפי צרכיו, חולשותיו הבריאותיות ואופיו. בניגוד לראיה הקונבנציונלית המפרקת את המזון לחלבונים, פחמימות, שומנים, ויטמינים ומינרלים ועל פיהם בונה את התזונה למטופל.
האם לכל סוג מזון יש טמפרטורה שונה?
לכל סוג מזון יש אנרגיה ייחודית משלו: חמה, חמימה, קרה, קרירה או ניטרלית.
מזונות בעלי אנרגיה חמה/חמימה יוצרים חום בגוף.
מזונות בעלי אנרגיה קרה/ קרירה יוצרים קור בגוף.
מזונות בעלי אנרגיה ניטרלית אינם מקררים או מחמימים.
אנרגיית המזון נקבעת לפי השפעתה על הגוף ולא לפי צורת ההגשה של המזון.
דוגמאות למזונות מחממים: חרדל, ג'ינג'ר, שום, קימל, עוף ובשר.
דוגמאות למזונות מקררים: עגבנייה, סלרי, מלפפון, אפרסמון, אבטיח וטופו.
בישול מזון קר לא יהפוך את אופיו למזון מחממם אך אפשר להוסיף לתבשיל מזון מחממם (שום, ג'ינג'ר) ע"מ לאזן את טבעו.
אדם הרוצה להתחמם בחורף עדיף שישתה תה ג'ינג'ר, קינמון, לואיזה ולא נענע או תה ירוק סיני שמקרירים את הגוף.
האם האופי של האדם משפיע על בחירת המזון?
קיימים סוגים שונים של אנשים, הרפואה הסינית מחלקת אותם לטיפוס חם וטיפוס קר.
טיפוס חם: יעדיף שתיה קרה, ילבש מעט בגדים, העיניים שלו יכולות להיות אדומות, אנרגטי ועצבני. טיפוס כזה עדיף שיצמצם את המאכלים החמים אוכל מכיוון שיחמם אותו יותר.
טיפוס קר: יעדיף שתיה חמה, ילבש הרבה בגדים, יהיה יותר סגור ומופנם, טיפוס זה עדיף שיאכל מאכלים מחממים ולא מקררים.
איזה טעם משוייך לכל איבר? ואיך זה משפיע על בחירת המזון?
חמשת הטעמים מותאמים לאברים שלנו:
*הטעם המלוח שייך לכליות, *הטעם החמוץ שייל לכבד, *הטעם המר שייך ללב, *הטעם המתוק שייך לטחול, *הטעם החריף שייך לריאות.
כאשר לאדם יש נטייה לטעם מסוים זה מאותת שהאיבר בעודף וכדאי להחזיר אותו לאיזון, אך כאשר יש דחייה מטעם מסוים זה מראה שהאיבר בחוסר וחייב לחזק אותו.
מזון מלוח: אצות, גומסיו(מלח שומשום), מיסו, מלח, סרדין, שעורה ורוטב סויה.
הטעם המלוח: מלחלח יובש, מרכך התקשויות, משפר עיכול ומרוקן את המעיים.
טיפים: 1. במצב של עצירות: לשתות כמה כוסות של מים עם מלח ואח"כ חשוב לעשות הליכה או כל פעילות גופנית אחרת וכעבור כמה זמן יורגש הצורך להתרוקן.
2. כאשר סובלים מפרונקלים וגבשושיות בעור: להרטיב מעט את המקום ולעסות עם מלח,
3. כאשר סובלים מאף סתום, גודש בסינוסים: לטפטף מי מלח לתוך הנחיר.
4. כאשר סובלים מדלקת חניכיים ודימומים:לגרגר מים עם מלח.
מזון חמוץ: חומץ, זיתים, תפוח חמוץ, עגבניה.
הטעם החמוץ: סופח, מאגד ומכווץ, מונע דליפות של נוזלים(טפטוף שתן,הזעת יתר,שלשולים…),
החמוץ מיטיב עם הכבד ועוזר בפירוק שומנים וחלבונים, סיוע בעיכול .
טיפים: 1. חשוב להמעיט במזון חמוץ כאשר יש בעיות של לחות בגוף, מחלות גידים ורצועות.
2. אנשים מופנמים ועצורים הטעם החמוץ יכנס אותם יותר.
מזון מר: עלי שן הארי, קמומיל, שיפון, קפה, תה.
הטעם המר: מכוון את הגוף כלפי מטה, מוריד חום (דלקות, זיהומים) מנקה חום מהלב (יתר לחץ דם),
טיפ: להורדת לחץ דם נחלוט עלים של עץ הזית ונשתה,
מזון מתוק:
פירות- אבטיח, אגס, ענבים, תפוח, תאנה.
ירקות-בטטה, גזר, דלעת, דלורית.
קטניות ודגנים- אורז, בוטנים, קינואה, תירס.
ממתיקים- דבש, מולסה, סוכר קנה, סוכר חום, סטיוויה,
הטעם המתוק: בצורתו הטבעית הלא מעובדת מוסיף אנרגיה אמיתית לגוף ומחזק את מערכת העיכול, מרגיעים את הרגשות (בלחץ, מתח, כעס…) ומלחלח.
טיפים: 1. בעת שיעול יבש, צרידות, פה וגרון יבשים- פירות מתוקים יכולים להטיב: תותי עץ, תפוחים ואגסים.
2. הסוכר עובר תהליך זיקוק מקנה הסוכר כך שלא נשאר לו כל ערך תזונתי וגורם לנזק רב לגוף.
3. חשוב ללעוס טוב את המזון על מנת להקל על תהליך העיכול.
האם הצבעים משפיעים על חיזוק אברי הגוף?
לכל איבר יש מזונות שמחזקים אותו לפי הצבע ואופי שלהם:
כליות: מאכלים בצבע שחור, כגון: אצות ים, זרעי שומשום, שעועית שחורה.
כבד: מאכלים בצבע ירוק, כגון: עלי ירק- פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, בצל ירוק, חסה, תפוח ירוק, מש.
לב: מאכלים בצבע אדום, כגון: פלפל אדום חריף, תותים, דובדבנים, לפת, זרעי צנון.
טחול: מאכלים בצבע כתום, כגון: בטטה, גזר, דלעת, אורז.
ריאות: מאכלים בצבע לבן, כגון:סלרי, בצל, כרוב סיני, שומר.
התזונה הסינית היא מאוד פשוטה להבנה וליישום. כך שלא קשה לשמור על תזונה מאוזנת ובריאה לפי הרפואה הסינית.